יצירתיות היא עניין של תרגול

לפני שנים רבות גבר נישא לאחות של אלמנתו, כיצד הוא עשה זאת?
הוא נישא קודם כל לאחות.
(מתוך הספר הגדול של משחקי חשיבה)

חשיבה יצירתית. קווים לדמותה

היא לא שוברת את המוסכמות אלא רק מבקשת להתעמק בקיים. היא תעודד אתכם להאט את הקצב, לשנות את המסלול, ללבוש משהו שונה, לתת לרגשות לדבר ובעיקר להיות בתוך הרגע. אם בעבר חשיבה יצירתית נחוותה כעשייה יצירתית הרי שהיום אין תחום אחד בעולם המודרני, שלא דורש שמץ של יצירתיות. גם אם מדובר על עמדת שטיפת כלים או עבודה בפס ייצור. אספתי ארבעה עקרונות, שייסעו לכם להרחיב את מנעד היצירתיות היום יומי

להיות ברגע ולהתעמק בקיים

בזמן בו הקשב הוא המצרך הנדיר ביותר וכולנו מוצפים במסרים דברים רבים שנגלים לעינינו פשוט מתפספסים. חשבו רגע עם עצמכם, כמה פעמים ראיתם מודעה לשירות או מוצר, שאהבתם, ושמרתם אותו לקריאה מאוחרת? וחשבו בשנית, כמה פעמים חזרתם אל אותה קריאה מאוחרת? מעט מאוד. זו האמת. אנחנו מסתמכים על מנגנונים מתוזמנים מראש, שיעקבו אחר הרגלי הצריכה שלנו ויעזרו לנו להיזכר במה שכבר שכחנו. אך האמת היא, שאותם מנגנונים מנוונים את השרירים שלנו.
לפני עידן הוויז הייתי משננת מסלולים שלמים בעל פה, מאתגרת את החשיבה שלי, מתאמצת לזכור מקומות עלפי סימני דרך, הייתי מאמצת את רמת הקשב שלי – והייתי מרוויחה את הרגע. אני בטוחה שכל מי שפעל בשיטה הזאת כבר "המציא" כמה מסלולים סודיים. אחת לכמה זמן ולפני שאני יוצאת לדרך אני "מתכנתת" את הראש ויוצרת לי מסלול כולל "דרכי מילוט" למקרה שפספסתי את הפניה או את הצומת. אני מרגישה, שזה מעניק לי שליטה על חיי ושומר על ערנות וקשב גבוה. נסו גם :)

אגב, יש לכך הסבר קוגניטיבי

כאשר אנחנו בוחרים את המצב ולא מזדמנים אליו, אנחנו זוכרים יותר, ועושים מאמצים להזכיר לעצמנו את הנושא. זו אחת הסיבות אגב, שברוב המקרים אמליץ לאנשים לנהל את הבלוג באתר שלהם, כדי שאנשים יגיעו אליהם מתוך בחירה וחיפוש מעשי ופעיל. ההמלצה שלי: היו קפדניים מאוד בנוגע לזמן שלכם, תזמנו את "השיטוטים" והקדישו זמן לחיפוש אקטיבי. אם ניקח את הדוגמא מתחילת המאמר- איך ייתכן שהוא נישא לאחות של אלמנתו הרי שהיא הייתה אלמנתו הוא כבר היה מת- כלומר הוא חייב להיות בחיים כאשר הוא נישא לאחות לפני שהוא נישא לאחותו… נכון שעכשיו זה נראה קל יותר? הטילו ספק, התעמקו בקיים ותנו לו תשומת לב אמתית.

מיון וסינון

אני מזל בתולה והמח שלי משול לספריית מגרות, שאליה אני ממיינת את כל המחשבות והרגשות. תהליך "הקטלוג" הזה מסייע לי לשלוף את המידע בצורה ברורה יותר כשאני צריכה אותו. עבורי זה תהליך מובנה, שאני מתרגלת באופן טבעי כבר מאז שאני נערה, זו אחת הסיבות, שאני יכולה לכתוב מאמר של חמש מאות מילים בשעה, אני פשוט יודעת על מה לכתוב- כי המידע אצלי מאורגן. כמו שבבסיס הכאוס יש סדר מופתי כך פועל עיקרון המיון והסינון. תוכלו לעשות אותו עם תוסף בשם Pocket, ששומר עבורכם מאמרים ותמונות מהרשת ועם פינטרסט או אפילו תיקיית השמורים באינסטגרם, תוכלו לעשות אותו גם בראש ולרשום את מה שחשוב באמת ביומן פיזי- אמתי, כמו פעם. השנה אימצתי לחיי פלנר מעולה של amazing day (המיני מי A5) שעזר לי לארגן את המידע שלי בהרבה חן וצבע, אני ממיינת לצבעים, צובעת, מדביקה מדבקות, משקיעה במשימות- ומטפלת בדחיינות שלי בצורה אקטיבית ומהנה. וזה אגב מביא אותי לעקרון הבא. התמונה מתוך דף האינסטגרם של Amayzing day:

 https://www.instagram.com/amazingday_planner 

לחפש את ההנאה

אתם יודעים מה מייחד מח של מהנדס? הוא תמיד יחפש את הדרכים הקלות ביותר לבצע את המשימה. למה ללכת בדרך הארוכה? חמש שנים עבדתי לצד מהנדסים ומפתחים, התבוננתי ולמדתי את כל השיטות שעוזרות לשרשר מידע, לנקז ולדחוס אותו ולהביא אותו בזמן ובמקום הנכון. מאחורי כל אלו פועל עיקרון אחד- הנאה. חווית הלקוח הסופי צריכה להיות פשוטה וקלה. העיקרון הזה מנחה אותי גם בחיים. אם אני עושה כל משימה בחיי והיא לא מהנה- אני עושה משהו לא נכון, ויש מקום לשנות את הדרך.  אז אני מחפשת, מתבוננת, מטרידה את עצמי בשאלה, ונותנת לתשובה להגיע. (בזמן שלה)
תקראו את הספר הנהדר הזה, הוא בדיוק מדבר על עיקרון ההנאה (התמונה מתוך אתר ההוצאה לאור)

להבין את המהות מאחורי הצורך

יש לי בן בגיל שנתיים וחצי, ילד יצירתי בחינוך אנתרופוסופי שדוגל במשחק חופשי. בגן שלהם הצוות בעיקר מתבונן (הוא גם יודע לתווך במצבים חברתיים מאתגרים) ונותן לילד להמציא את המשחק. ילדים בגיל הרך מתקשים לווסת את הצרכים, חלק מתהליך החברות שלהם כולל מעבר מראיית העצמי לראיית האחר. התהליך הזה מבשיל לקראת גיל חמש או שש, אבל זה תהליך. והדרך לתווך בין התסכול המידי להבנה עוברת בהבנת המהות מאחורי הצורך. את העיקרון הזה למדתי אצל רותי דריאל, שמדברת את נויפלד ומלמדת הורים לחשוב ולפעול בהתאם להעמקת ההיקשרות. גם כאן יש שריר שמתרגלים- אני קוראת לו שריר ההיכרות עם הילד. ההורה מתבונן, לומד, מבין את התנהגות הילד, ומגיב אליה בהבנה וחמלה, עם הזמן הילד רוכש אמון שהולך ועולה. ולבסוף מוכן לצאת אל העולם עם שורש חזק ואיתן. 

גם כאן היעזרו במצבים מאתגרים משפחתיים וחברתיים כדי להבין את הכוונות מאחורי הצורך, זהו שריר, שניתן לתרגול. תחילה- התבוננו, שמרו על קשר עין, ותנו תשומת לב מלאה למצב. המצבים היום יומיים הללו הם כלי זהב לתרגול חשיבה יצירתית ולהרחבת מנעד הפתרונות היום יומי.  

לסיכומו של עניין, במציאות העמוסה והדחוסה של היום אלו שיפעלו בדרכים יצירתיות יחוו רווחה נפשית גבוהה יותר וכתוצאה מכך ביטחון והנאה. הנאה היא לא מותרות אלא שומר הסף מפני תהליך השחיקה ההרסני, שהורס כל עסק ומרסק כל חלום. התעמקו בקיים ותנו לו את תשומת הלב הנכונה, מיינו וסננו מיידע, והיו קפדניים מאוד בנוגע לזמן שלכם, התבוננו והבינו את הצורך מאחורי הדרישה ולבסוף צרו לכם את השיטות שלכם, שהופכות את כל החיים למעניינים ולמשמחים.

נכתב על ידי: הילה צור שינזי MBA פלפל-לה כותבת תוכן שיווקי לעסקים. להזמנות תוכן צלצלו: 0509260882 או כתבו הודעה דרך האתר.

דילוג לתוכן