מי שחושב שהסרט "ברבי" הוא סרט פמיניסטי קיצוני, שמעודד שנאת גברים ורוצה למדר אותם מהעולם – טועה בגדול. סרט ה"ברבי" מוכיח בדיוק את המסר ההפוך- הפמיניזם הקיצוני הרס את העולם, מידר את הגברים, סירס והחליש אותם, והדרך היחידה לרפא את העולם ולהשיב אותו לאיזון היא בעזרת הבנה כי כל מין יכול לקדם את עצמו, ולא תלוי באחר. ברבי היא ברבי, קן הוא קן. כמה פשוט ויפה, אה… וגם אישה אמיתית צריכה נשיות. סקירה קצרה על הסרט המדובר של השנה.
עולם מתוק וורוד
הסרט מתחיל באוטופיה, עולם ברבי נפרד לחלוטין מהעולם האמיתי שבו הכול ורוד, אין ריח פה רע בבוקר, המים תמיד בטמפרטורה הנכונה, הקלי קופץ בדיוק לאמצע הצלחת ולכולם יש את אותו השם. כל הישג פרטי של ברבי הוא הישג שיתופי, אם ברבי אחת זכתה בפרס נובל, כל הברביות מרגישות שזכו בפרס נובל גם כן, יש נשיאה, יש חוקה, יש קפיטול, הכול ורוד ויפה. עולם שבו הברביות שולטות והקנים, ובכן הקנים בעיקר עושים שרירים, רבים ביניהם על ברביות וחסרי חשיבות ומשמעות. לקן אין בית, זה לא מודגש, הוא מחזר אחרי ברבי, שמסמנת לו בצורה ברורה שהוא שייך לאזור הידידים, ונשאר צמא לאהבה.
סדקים ראשונים באוטופיה
בשלב מסוים ברבי מתחילה לחשוב על מוות, מבחינה בניחוחות גוף לא נעימים, וכפות הרגליים שלה נוחתות על הקרקע (כמה מטאפורי) בעצת הנשיאה החכמה היא פוגשת את הברבי המנודה, זו ששיחקו בה יותר מדי עד שהרסו אותה, בגילומה הגאוני של קייט מקינון ברבי מבינה שנפתח שער (פורטל) בין עולם ברבי לבין העולם האמיתי ושעליה לחזור לילדה העצובה שמשחקת בה ולעזור לה. במהותה ברבי מעריכה שזה היעוד שלה בעולם, לחזק נשים, לעודד אותן, להזכיר להן כמה הן טובות כפי שהן, והיא יוצאת לדרך.
המסע אל העולם האמיתי.
בדרך ברבי מבינה שיש לה מלווה, קוראים לו קן, שמחזר אחריה בעיוורון אך גם תלוי בה, בשלב מסוים, כשקן משתעמם הוא מגלה בעולם האמיתי, שהגברים, הפטריארכיה הם אלו ששולטים. הוא לומד על הנושא, מביא עמו ספרות, עוזב את ברבי שבינתיים נתפסת על ידי אנשי מאטל (יצרנית ברבי) וחוזר להפיץ את הבשורה בעולם הברביות. בינתיים ברבי פוגשת את הילדה שלה שכבר בגרה והפכה לאם, מבינה שהברביות לא אהובות כל כך בעולם האמיתי, ושקשה פה. עם זאת היא חוזרת עם הילדה שלה (שכאמור כבר הפכה לאם, בגילומה של אמריקה פררה, שהיא "בטי המכוערת") ובתה אל עולם הברביות כדי להציל אותו.
כשממלכת ברבי הופכת לממלכת קן.
כשברבי מגיעה כבר אל עולם הברביות היא מבינה שהיא נשארה ללא בית, ללא חברות, ללא ברביות אחריות ששולטות במתרחש, ועם הרבה קנים שהפכו את הברביות לשפחות. הברביות הפכו לטיפשות, ממש כמו קן, שאף פעם לא הטריד אף אחד, גם לא את אנשי מאטל. קן מעמיד אותה במקומה ומסביר לה שהיא זו שלא השאירה לו מקום בעולמה, שהיא בישלה את הדייסה שהיא עכשיו צריכה לאכול. ברבי הרוסה, עוברת רגע רגשי ופיזי שפל, אבל שוב נעזרת בעצתה החכמה של הברבי המוזרה, שרוקמת תוכנית להציל את עולם הברביות.
מצילים את עולם הברביות
בתוכנית שיתופית, הברבי המוזרה וברבי טיפוסית מצליחות להחזיר לברביות את בינתן ותבונתן, ויחד הן מרחיקות את כל הברביות מקן, מסכסכות בין הקנים, ואז משתלטות על הקפיטול. עם זאת קן מבהיר לברבי את רגשותיו, שהוא בסך הכול רצה מקום בעולמה, והיא מבינה ששגתה, ומציעה הסדר חדש ביניהם, הסדר שבו הוא לא תלוי בה, לא בקיום שלו, לא בזהות שלא ולא במהות שלו. קו מגלה את עצמו, ויחד עמו גם הקנים האחרים מגלים את עצמם. יש תקווה לאנושות. אבל מה הסוף של ברבי, שואל וויל פארל המצחיק, שמשחק בצורה מופלאה את מנכ"ל מאטל. ברבי כבר לא יכולה לחזור להיות ברבי, היא ראתה יותר מדי, הרגישה, הבינה שהחיים מורכבים יותר, והיא מבקשת מרות הנדלר, או נכון יותר לומר, רוחה של רות הנדלר (ריאה פרלמן) להיות אישה. הספר נגמר במסר שבו אישה אמיתית צריכה נשיות (ברבי מבקרת אצל רופא נשים) ויש פה מסר חזק מאוד.
נשיות מאוזנת, הנשיות החדשה, האלוקות החדשה.
אנחנו בעידן הדלי, עידן הנשיות, עידן שבו המארג בין המינים ישתנה ויהיה מאוזן יותר. נשים לא יפחדו יותר תחת הפטריארכיה הגברית, וגברים לא ישלטו מפחד שמעמדם יאבד. נשים וגברים שונים, וכל אחד מהם צריך לצעוד בשביל המוביל אותו לגלם את האנרגיה המגולמת בו. האישה שלא צריכה לבטל את עצמה כדי לרצות את הגבר, והגבר לא צריך לבטל את האישה, כי הוא מפסיד מזה הרבה יותר. האיזון העדין הזה הוא המסע של האנושות, היה מעיין ליצור סרט המשך שבו רואים איך האיזון הזה מתגלם בפועל.
מקווה שאהבתם, מוזמנים לעקוב לסקירות נוספות 😊
הילה צור-שינזי.