ארוחת ערב לחבר או לחברה ללא גלוטן

להיות אימא לילד עם צליאק

להיות אימא לצליאק זה להיות במטבח – הרבה זמן – אלא אם כן יש לך כסף מיותר למאפיות ולממרחים מוכנים, אבל זה להבטיח שהילד שלך מקבל אוכל בריא, עשיר בנוגדי חמצון ופרוביוטיקה. במאמר הזה אני משתפת בהתמודדות היום יומית שלי עם הצליאק של בני (ומסתבר שגם עם הצליאק שלי מעכשיו)  במטרה להבטיח למשפחתי תזונה מאוזנת ובריאה.

הדברים הקטנים של היום יום במערכת החינוך – הם עניין רציני כשמדובר בצליאק.

להיות אימא לצליאק זה לדאוג שאין ארוחה ראויה בצהרון, זה גם להביא את האוכל לבית הספר ולגן כל יום, לוודא שיש תמיד במקפיא לחמניות טריות, ירקות ופירות קפואים, כי יש חוג שצריך להגיע אליו, או אימון וצריך לדאוג לארוחת ביניים  או ערב. צריך גם לדעת ללמוד לאפות, לבשל, לאייד, לטגן, להשרות, להנביט, להתסיס ולהחמיץ – כי עם כל הכבוד לאוכל המוכן, וברוך השם יש הרבה ממנו, לבסוף אין תחליף לאוכל טרי, שכן במיוחד כשיש צליאק, צריך פרוביוטיקה ואוכל טרי, מזין ועשיר ברכיבים תזונתיים חיוניים.

כמה זמן אני מבלה במטבח במהלך השבוע?

כאימא לצליאק אני מבלה במטבח קרוב לעשר שעות בשבוע, זה אולי נשמע הרבה, אבל בממוצע מדובר על כשעה וחצי ביממה. בפועל מדי יום אני מבשלת כחצי שעה תבשיל למנה עיקרית ופעמיים בשבוע אופה לחם, לחמניות, חלות, פיתות, עוגות, בורקסים, עוגיות ועוד.

לדוגמה – היום הכנתי

  • 1.לחם קטוגני מבוסס קמח שקדים וקוקוס
  • 2.לחמניות מקמח שר
  • 3. עוגת ביסקוויטים
  • 4. ממרח פסטו
  • 5. לביבות קינואה-בטטה-תרד-תירס
  • 6.  עוגיות שקדים-שוקולד-צ'יה
  • 7. מרק כרובית
  • 8. אורז ועדשים
  • 9. פסטה
  • 10. אפונה
  • 11. פרגיות ברוטב

ביליתי במטבח מעל לארבע שעות. המחמצת עוד לא מוכנה, כי זה חורף.

יש לי מזל רב שאני עובדת מהבית, כי אני יכולה לחזור ולצאת מהעבודה ברגע ולעשות את הכול- כשהתנור ליד המחשב.

איך לקצר ולהתייעל במטבח

ראשית חשוב להכיר את סדר הפעולות ולתכנן מראש – מה מבשלים ומתי. חשוב לי שהילדים שלי יאכלו בשר לפחות פעמיים בשבוע, ואני דואגת לכך. נוסף לכך אני עושה כמה פעולות נוספות שמקלות עלי מאוד.

  • אני משרה מראש קטניות ומקפיאה בכמויות קטנות במקפיא, כדי שאוציא בכל פעם שקית ואעביר לסיר.
  • אני מגדלת מחמצת כמעט 24 שעות לפני שאני רוצה להתחיל להתפיח אותה. (הפעולה עצמה קצרה יחסית, חמש דקות של עבודה, רק צריך להמתין לתהליך ההחמצה).
  • אני רוכשת מראש קפואים – תרד, תירס, אפונה ושעועית.
  • אני מקפיאה ירקות שורש למרק – במיוחד אם הירקות "עייפים", ואני יודעת, שלא אספיק לבשל אותם.
  • סידרתי את כל התבלינים הנחוצים לי במגירה ואת כל הקטניות הנחוצות לי בצנצנות שקופות ליד כירת הגז.
  • אני דואגת שתמיד יהיה לי סלט מוכן, כמו מלפפונים שהחמצתי וכרוב כבוש, רכשתי כלי ייעודי לכבישה מתוצרת "פשוט כינרת", ועקבתי אחר ההוראות. הנה הקישור: https://www.pashutli.co.il/67245-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A1%D7%A1%D7%94

אפשר ליהנות מאוכל טעים מאוד שמתאים לצליאק

  • אני דואגת שיהיו לי חטיפים יחסית בריאים (צ'יפס, במבה) בלי יותר מדי חומרים משמרים או רכיבים לא מזוהים שמתחילים באות E.
  • אני תמיד דואגת שקערת הפירות על השולחן תהיה מלאה – ואני שמחה שבכל פעם הילדים שלי ניגשים אליה ושוטפים פרי לבדם בברז האוסמוזה ההפוכה כמובן.
  • אני דואגת לפינוקים יקרים יותר – כמו תותים או דובדבנים גם בתחילת העונה, מבחינתי זה שווה את הכסף שאני משלמת על המוצר. הילדים שלי יכולים לאכול קילו תותים בארוחה 😊 בין כה וכה אנחנו לא אוכלים במסעדות, אז זה הפינוק הקטן שהם יכולים ליהנות ממנו ללא רגשי אשם.
  • אני מבשלת לבד – הכול, בטעמים שמתאימים לכל חך, תיבול עדין, מדויק, לא חריף מדי, אפילו לא פיקנטי. טעים ונעים לחך.
  • אורח החיים שלנו בבית עמוס – יש ימים שאני יודעת שהילדים יאכלו ארוחת צוהריים או ערב ברכב – ולכן מראש אני אבשל משהו שקל וכיף לאכול אותו, כמו לחמניות גבינה ברזילאיות, ירקות חתוכים בחיתוך גס, קערת פירות וחטיף.

בתמונה: לחמניות גבינה ברזילאיות – קמח טפיוקה, מלח, מים, חלב, שמן זית וגבימת מוצרלה (כי הפרמז'ן נגמרה, אפשר גם לערבב את שתי הגבינות – הטעם – ממכר).

אני מרגילה את הילדים לאוכל של בית.

הוצאות המזון שלי הן בעיקר על רכיבים של מנות – אני לא קונה מנות מוכנות, כי למרות ההבטחות למנה טעימה, התיבול מלוח מדי (כנראה מטעמי שימור) ולא לטעמי. הילדים שלי יודעים, שאוכלים בבית ואוכלים אוכל מהבית כשאנחנו בחוץ. אולי אחת לחצי שנה, הילדים אוכלים בחוץ פיצה, תירס חם על תפוח אדמה בסניפי "תירס" או פסטה ב"פסטה בסטה", וגם משום שאני יודעת שמראש שמקפידים על סטריליות בסביבת הייצור. אני מנסה להיערך כמה שניתן למקרים בלתי צפויים – לשמחתי הרבה היום המודעות גבוהה יותר – ובכל סופר מרקט אפשר למצוא תחליפים מוכנים לכל הפתעה שתצוץ (חלוקת סופגניות בחוג למשל או אוזני המן).

לסיכום, אני מניחה, שאם אלו הצעדים הראשונים שלך בעולם הצליאק, את או אתה מרגישים תחושה של ייאוש ואובדן, הספונטניות אבדה, אי אפשר לסמוך על כל דוכן פלאפל בחוץ או לסגור ארוחה עם המבורגר ממקדונלד'ס. החיים מורכבים יותר עם צליאק, צריך לעמוד ליד הכיור, לשטוף, לקצוץ, לאייד, לבשל, להתסיס, להחמיץ, לדאוג מראש לארוחות ולתכנן, אבל החיים גם בריאים יותר עם צליאק. למעשה, כאשר תחליטו לעבור לאורח חיים בריא, ללא קשר לצליאק, אתם תמצאו את עצמכם הרבה זמן במטבח, כי בבית המנות מורכבות ממרכיבים טבעיים בלבד. מבטיחה שעם הזמן זה משתפר, אתם תהיו אשפים בתחומכם, וגם תזכו במערכת חיסונית חזקה יותר.

בהצלחה!

דילוג לתוכן