מה קרה פה בחודשים האחרונים?

בחודשיים האחרונים נדמתי, כתבתי ללקוחות, אבל כמעט ולא כתבתי לעסק שלי, לא ברשתות החברתיות ולא כאן בבלוג, הפינה שלי באינטרנט הגדול. אבל הנה, השבת יצאה (5/11/2022) הילדים אוכלים ארוחת ערב, הבעל איתם, ולי יש זמן להסביר את פשר ההיעלמות המוזרה.

הצעה שיכולתי לסרב לה – אבל החלטתי שלא.

בסוף אוגוסט בסמוך ליום הולדתי קיבלתי הצעה, שבימים אחרים הייתי מסרבת לה בחפץ לב, ההצעה הזאת הייתה לחזור להייטק, או נכון יותר לומר לתמיכה טכנית במערכת מידע ארגונית ("אורקל") , התנאים התאימו, השכר גם כן, וגם השחיקה שלי כעורכת לשונית וככותבת תוכן (בעיקר ככותבת, כי עריכה היא מקצוע עם חוקיות ברורה והכתיבה נזילה יותר) החלו לאותת לי. רציתי לגוון את תיק העבודות, רציתי לעבוד יום פה ויום שם, להוריד את הרגל מדוושת ההאצה ולדעת שאפשר להירגע, שלא כל יום אני צריכה לדאוג לעבודה חדשה, שיש לי גם "ביקוש קבוע".

אציין שההצעה הזאת הגיעה לאחר בקשה ששלחתי בפייסבוק (תקראו לזה יקום) ביקשתי שלושה לקוחות קבועים שעמם אעבוד, כדי שאוכל לקדם אותם מבחינה שיווקית ולשקף את המותג שלהם באופן שוטף. כפי שניתן לראות הלקוחות בוששו לבוא (אולי לא התאמצתי כמו שהייתי צריכה להתאמץ), אבל ההצעה הזאת כן (וממש לא התאמצתי בכיוון שלה). ליקום, לשמיים, להשגחה העליונה, לקוח, למה שתרצו לקרוא לזה יש דרכים אחרות לממש משאלות.

מהר מאוד התחלתי – לא היה מקום לשהות.

מסתבר שחסרים אנשים בהייטק, לפחות בנישה שלי, אחרת איך אפשר להסביר את ההצעה שהגיעה לאחר שש שנים בהן שם המשתמש שלי היה סגור? תפקידי תמיכה טכנית הם תחתית "שרשרת המזון היישומית", אנחנו לא מפתחים, לרוב אנחנו נתקעים עם קריאות שקשורות לאי-הבנה של משתמשים או עם התאמה לא נכונה שבוצעה במערכת, צריכים לתאם בין מספר גורמים, להיות שירותיים, ללמוד מהר, לרוב לבד, להתגבר על הפער המקצועי ולהדריך. אני אוהבת את זה, זה המקצוע הראשון שלמדתי לאחר סיום לימודי תואר שני במנהל עסקים, זה מקצוע שהוסיף לתחושת היציבות (המדומה) שלי, ואפשר לי להשתלב בחברות עסקיות בעבודה מספקת ומהנה.

עם זאת, כפי שניתן לראות בשש השנים האחרונות בעיקר כתבתי, תוכן שיווקי, לא מערכי הדרכה, לא תוכן טכני קלסי, לא פיתוח תוכנה, אלא רק תוכן שיווקי עבור לקוחות מתחומי ההייטק, הרפואה, עריכת הדין וכמובן התחום האהוב עלי – עיצוב. אני מודה, שאם הייתי נאמנה לתוכנית העסקית שלי, ייתכן מאוד, והייתי מזוהה רק עם תחומי העיצוב, לשמחתי הרבה הפקתי תועלת רבה מכתיבת תוכן לרופאים ולעורכי דין, היקף הידע שלמדתי בשנים האחרונות לא יסולא בפז, על זה אני מודה ומברכת יום יום.

עורכת לשונית, כותבת וגם יועצת טכנולוגית

אז החל מספטמבר 2022 אני גם – גם וגם. גם עורכת לשונית גם כותבת תוכן וגם יועצת טכנולוגית – לפחות כך הגדירו את תפקידי. אני מודה, שהייתי רוצה להשקיע יותר זמן בצד הלשונאי שבעבודתי, כי מזה כחודשיים אני פחות מפתחת את העסק שלי, העסק שליווי אותי בתקופת לידת בני הבכור, ולאחר מכן בעת לידת בתי השנייה, במשבר הקורונה ועכשיו… ובכל זאת. אני פה, נאמנה ללקוחותיי, זמינה כשצריך, עובדת בשעות הערב, ושומרת על הגחלת, משום שאם יש לקח אחד חשוב ומשמעותי שלמדתי מעבודתי בהייטק, הרי שהלקח הזה הוא שלא לעולם חוסן, וגם אם נראה שהדברים יציבים, שיש ביקוש לשירות ושהמנהלים מרוצים, במחי סיום חוזה, אני יכולה למצוא את עצמי בחוץ, ואז מי יעמוד לצדי, אם לא העסק שלי? שלא משנה אילו סערות פקדו אותנו כחברה? הוא נותר איתן. ביקוש והיצע. אני תמיד שם.

לכן קוראיי היקרים (אם אתם כאן השאירו סימן) דעו שהנאמנות שלי היא תמיד לכם. לקוחות הכתיבה והעריכה שלי. אתכם אני יציבה, אני יודעת, שהבלוג הזה והעסק שלי יהיו המקום שלי, ללא חשש מסיום חוזים ותהפוכות (מטעמי סודיות מקצועית לא חשפתי עד כמה מאתגר לעבוד שוב בצוות) אבל בהחלט שאני כאן – כי אני יודעת, שחברה טובה לא עוזבים. ופלפל-לה שירותי כתיבה ועריכה היא החברה שלי.

בהזדמנות זו אני מרשה לעצמי להפריח משאלה לאוויר – אני רוצה ללמוד איטלקית, לקרוא איטלקית ולתרגם ספרות איטלקית. אני רוצה לעשות את הצעד הבא, ואני נערכת לשם כך, לומדת מחדש את השפה שמרטיטה את ליבי ואת נימי נשמתי ורוכשת ידע בכתיבה יוצרת – אומנות שרציתי לעסוק בה מזה זמן רב. מקווה לטוב. מקווה שאתמיד ואצליח לשלב את האהבות הללו עם חיי המשפחה ועם העסקים.

הילה

דילוג לתוכן