דצמבר 2023 – מדינת ישראל נלחמת במלחמה קיומית, ואני, כמו רבים אחרים, מתמודדת עם חוסר איזון. בתקופות כאלו קל מאוד "ליפול" להרגלים הסוררים, שמקטינים את מסת השריר, מעלים את אחוז השומן, גורמים להתפרצויות זעם בלתי רצוניות ולחוסר תשוקה לחיים. החוסן הלאומי שלנו מתחיל מחוסן אישי, הנה כמה הרגלים קטנים, שסיגלתי לחיים כדי לשמור על איזון.
מותר לטעות, מותר לסטות מהדרך.
הרבה לפני שאני אכתוב על אכילה בריאה, תנועה, הליכה ברגליים יחפות על החול או הדשא, לנשום אוויר נקי ולהיות מודעים לנשימות, לשזוף את עורי לאור השמש ולבהות מבעד לחלון מדי בוקר, אני אתייחס לבסיס. למה שעומד בפתח השער. ההרגשה הפנימית, שאי אפשר להתעלם ממנה, כי עכשיו המצב "זיפט", וכשהמצב "זיפט" קשה יותר לתחזק את מערכת הערכים, להיות מוכוונים לרעיון מסוים או לסגל הרגלים חדשים, עכשיו אנחנו אלו שצריכים להיות "מוחזקים", ולצערי הרב, לרובנו אין מערכת תמיכה, לבסוף זה רק אנחנו מול מציאות חיינו.
חשוב להיות מודעים למצב.
אנחנו מערכת התמיכה של עצמנו. אנחנו היחידים שיכולים להציל את עצמנו מהמצב הזה. מותר לטעות, מותר לסטות מהדרך, אבל חשוב מאוד להכיר בכך, שעכשיו התפקוד שלנו חסר, שהיכולות שלנו לא מחודדות כמו בימים רגילים, שהאופק לוט בערפל, ואי אפשר לתכנן תוכניות או אפילו לחלום חלומות ולנסות להגשים אותם. מה כן אפשר לעשות? להיות מודע, לראות את הטעות ולחשוב איך נכון לפעול על פי סט ערכים מסוים.
איך תוכלו להעלות מודעות?
תקראו ספרים. בבקשה, תתחילו לקרוא ספרים, אם אתם הורים, תשאילו עותק מהספרייה או תרכשו עותק של הספר "הורות כמעשה ניסים" של שי אור, הוא בדיוק מדבר על הנקודה שבה אנחנו לא מטופלים ולא מובנים, ואיך אפשר להתמודד עם זה ולהגיב טוב יותר. אם אתם חיים לבד כרגע, בזוגיות או ללא ילדים, תקראו משהו מצחיק, תעלעלו בספר שמרחיק אתכם מהגודש הרגשי והמסה האנרגטית שחולשת עלינו, זה יכול להיות ספר מסעות וטיולים, ספר עיצוב, רומן, כל מה שעולה בדעתכם.
בכל נקודת זמן בחייכם, בכל גיל, בכל מצב – העיקר להתנתק כבר מהמסך הממכר הזה וליצור לעצמכם שכבת הגנה. הרחקת התודעה, תאפשר לכם למצוא משמעות וגם קול חומל בתוככם. זכרו מותר לטעות, חשוב לבקש סליחה אם פעלתם בניגוד לערכים ולמוסר שלכם וחשוב עוד יותר להשתפר בהתמודדות הבאה. אתם יכולים לעשות את זה בכל רגע נתון, וכשאתם מצליחים לשבור את "שרשרת ההתמכרות", תשבחו את עצמכם, מגיע לכם!
מדידה עצמית ושילוב עוגנים בשגרה.
כשהייתי צעירה השתתפתי בפרויקט "מיכא"ל" – מיצוי כישורים אישיים למצוינות – הייתי בת 15, ולמדתי שיטות וכלים לחיים אשר הקלו עלי מאוד ושמשמשים אותי עד היום. אחד מהכלים האלו הוא המדד העצמי – אנחנו תמיד יכולים להשתפר ביחס למה שהיינו קודם – בכל נקודת זמן – אפילו בדקה הקודמת. זה המדד היחיד שיש לנו שליטה עליו – יכולת השיפור העצמית שלנו. כשאני מפנה את המבט פנימה לתוכי ובודקת את המדדים שלי (כלומר מסתכלת רק על הצלחת שלי) אני שומרת על האנרגיה שלי ומשתמשת בה למטרה הנעלה ביותר – הצמיחה שלי, שמשפיעה אנרגטית על הצמיחה של האנושות.
פעולות קטנות לשיפור היום יום.
ברשת יש שפע של מדריכי "עשה לעצמך יום טוב"
- לקום בבוקר
- לעשות מדיטציה
- לכתוב שלושה דפים בשיטת "דרך האמן",
- לשתות כוס מים חמימים מהולים במיץ מלימון סחוט
- ללכת ברגליים יחפות על הקרקע
- להימנע ממוצרי חלב
- לבשל בבית אוכל טרי, בריא וטבעי
- להפחית צריכת בשר
- לא לאכול דגים שגדלו בבריכות
- ללעוס את האוכל היטב עד לחתיכות קטנות ממש כדי להפעיל את מיצי העיכול
- לשלב שומן ופחמימה בארוחה כדי לתרום לתחושת שובע
- לצום 16 שעות או לאכול כל שלוש שעות
- לבצע תרגילי נשימה אחרי האוכל כדי לעזור למערכת העיכול
- ללכת 20 דקות ביום לפחות כדי לשמור על תנועתיות בריאה ועוד אלפי עצות.
אבל יש לנו רק 24 שעות ביממה!
בדיוק, ואז מאמני הבריאות האלו אומרים, אבל כל הפעילויות האלו נמשכות עד שעה ביום! ולמה בכל זאת אתם לא עושים אותן? למה דווקא בעידן שבו הבריאות ידועה כל כך, שכל מאמן כושר הופך להיות מאמן תזונה, מאמן לאורח חיים בריא ומאמן לחיים בחינם – ולנו נותר רק לקרוא וליישם – אנחנו עדיין לא מיישמים?
זה פשוט. בכל אחד מאיתנו שוכן שוחר חופש.
*(במיוחד אם יש לכם ירח בקשת).
אף אחד מאיתנו לא רוצה שיגידו לו מה לעשות. בתוכנו יש ילד או ילדה, שיודעים מה נכון להם, איך הם יודעים את זה? הם מקשיבים ללב, ומאמצים לחיים רק הרגלים שמשקפים אותם. בכל אחד מאיתנו יש קול פנימי, שבא לידי ביטוי בעולם המוחשי דרך המעשים והבחירות שלנו יום יום. זו האחריות האישית שלנו כלפי עצמנו, וכשאנחנו שוכחים אותה, אנחנו מאבדים את האיזון. החיים הם תחזוקה יום יומית של הצורך בביטוי נפשי-אישי.
איך תדעו מה נכון לכם?
קראתם עצה שהתחברתם אליה, נסו להתחייב אליה באמת ורק למען עצמכם . עשו עבור עצמכם משהו, שהייתם דוחים שוב ושוב, כי זה עבור עצמכם ולא עבור האחר. (זה תמיד הרבה יותר קל לעסוק בצרות האחר ולהציל את העולם מאשר להציל את עצמנו). בבקשה, נסו לבחון אם אתם בורחים מהחיים – עוסקים יותר מדי זמן בעבודה, מעדיפים לבלות עם הילדים שלכם כל עוד זה לא מצריך מכם מאמץ שכלי. המדד הוא תחושת הנוחות – כשנעים לכם לאורך זמן. וזה הדגש – נעים לאורך זמן – אתם בכיוון הנכון.
כך הקסם יתגלה
אני אישה מאמינה, לא דתייה אך נוטה למסורת באורח חיי. אני מרגישה, שאני לא לבד בעולם, שיש מישהו שרואה אותי, ורוצה לכוון אותי לכיוון הנכון שמטרתו תדר בריאה גבוה. עצים ירוקים הופכים ליער ירוק, אני שואפת להיות עץ ירוק ופורח, שציפורים מצייצות בו וחוסות בו, שפרחים מלבלבים תחתיו, שפירות צומחים עליו, שמשפחה שמחה נהנית מצילו, עץ עם שלכת, עץ עם עלווה, עץ שעומד מול איתני הטבע. מה את או אתה רוצה להיות?
הלוואי ותכתבו לי בתגובות 😊